קול מכוסה על מדד או על מניה בודדת

קאברד קול על SPY וקאברד קול על מניית טכנולוגיה בודדת נראים זהים על המסך. מחזיקים 100 יחידות, מוכרים קול נגדן, גובים פרמיה.

הם לא אותה עסקה.

ההבדל הראשון: כמה משלמים לכם

מניה בודדת תשלם תמיד יותר. IV שלה גבוה יותר, ולכן הפרמיה גבוהה יותר.

זה נראה כמו נימוק חזק לטובת המניה הבודדת. וזה בדיוק ההפך.

טווחי ה-IV והפרמיות בטבלה למעלה הם סדרי גודל טיפוסיים להמחשה, לא מדידה של נכס מסוים בתאריך מסוים. IV של מניה נע הרבה לאורך זמן, וקופץ לפני דוחות.

ההבדל שהמאמר מצביע עליו - שמניה בודדת משלמת יותר בדיוק בגלל שהיא מסוכנת יותר - נכון בלי תלות במספרים המדויקים.

למה IV גבוה יותר אינו יתרון

הפרמיה גבוהה יותר כי התנועה הצפויה גדולה יותר. השוק לא נותן מתנות - הוא מתמחר.

וקאברד קול הוא מבנה שסובל במיוחד מתנועה גדולה, לשני הכיוונים:

כלפי מעלה - הרווח חסום. המניה קפצה 25% על דוח טוב? קיבלתם את הפרמיה ואת העלייה עד מחיר המימוש. את השאר לא.

כלפי מטה - ההפסד מלא. המניה נפלה 30%? הפרמיה של 3% לא עשתה שום דבר משמעותי.

אתם מוכרים בדיוק את מה ששילמו לכם עליו.

ההבדל השני, והוא המבני: סיכון שאפשר לפזר

מניה בודדת נעה משתי סיבות: השוק כולו, והיא עצמה.

הרכיב השני - מנכ"ל שהתפטר, דוח שהחמיץ, רגולציה, תחרות - הוא סיכון ספציפי. השוק לא משלם פרמיית סיכון עליו, כי אפשר לפזר אותו.

מדד כבר מפוזר. התנודתיות שלו היא כמעט כולה סיכון שוק.

כלומר: כשמוכרים קול על מניה בודדת, גובים פרמיה גבוהה יותר על סיכון שלא היה צריך לקחת מלכתחילה.

ההבדל השלישי: הזנב הימני

וכאן זה מתחבר למשהו שמדדנו.

התשואה של שוק המניות מגיעה, היסטורית, ממספר קטן של ימים חריגים כלפי מעלה - כימתנו את זה במחקר על פספוס הימים הטובים ביותר.

במדד, הימים האלה מפוזרים על פני מאות חברות ומתונים יחסית. במניה בודדת הם מרוכזים: קפיצה של 40% ביום אחד על רכישה או דוח חריג היא לא נדירה.

קאברד קול חוסם בדיוק את זה. ובמניה בודדת, מה שנחסם גדול בהרבה.

ההבדל בין המבנים אינו רק בסיכון - הוא בכמה מהתשואה העתידית אתם מוותרים עליה מראש.

ההבדל הרביעי: נזילות ועמלות

מרווח של 10 סנט על פרמיה של 1.50 דולר הוא 6.7% מהעסקה - לפני עמלות. במדד זה כמעט אפס.

זה מצטבר. מי שמגלגל 12 פעם בשנה משלם את זה 12 פעם.

הטבלה המסכמת

אז מתי כן על מניה בודדת

כשאתם ממילא מחזיקים אותה ולא מתכוונים למכור. קאברד קול על החזקה ותיקה שאתם רוצים לשמור הוא שימוש הגיוני - הוא לא הוסיף לכם סיכון שלא היה.

כשאתם דווקא כן רוצים לצאת במחיר מסוים. מכירת קול במחיר שבו הייתם מוכרים בכל מקרה היא בעצם הזמנת לימיט שמשלמים לכם עליה.

כשאתם מבינים שזו עסקה על המניה, לא איסוף פרמיה. התוצאה תיקבע כמעט לגמרי על ידי מה שיקרה לחברה, לא על ידי הפרמיה.

ומתי מדד

כשהמטרה היא תזרים שיטתי. מדד נותן פרמיה קטנה, קבועה וצפויה יחסית, בלי הפתעות של חברה בודדת.

כשרוצים לחזור על זה הרבה פעמים. ההבדל בין תוצאה ממוצעת לתוצאה מזל גדל ככל שיש יותר חזרות, והמדד מאפשר אותן בזול.

וכשלוקחים ברצינות את הנקודה שמצאנו במחקר על ממוצע נע 200 מול קנה-והחזק: מדד ומניה בודדת מתנהגים אחרת באופן מהותי, וכלים שעובדים על אחד לא בהכרח עובדים על השני. זה נכון לפילטרים, וזה נכון גם למכירת פרמיה.

המבנה עצמו מוסבר במלואו במאמר קאברד קול, ובדקנו גרסה קיצונית שלו במחקר על קול מכוסה 0DTE.

מסחר באופציות כרוך בסיכון, לרבות אובדן מלוא ההשקעה. האמור כאן הוא מידע חינוכי בלבד ואינו ייעוץ השקעות.