השאלה
זה אולי הפילטר הפשוט והמוכר ביותר במסחר: מחזיקים את המניה כל עוד היא נסחרת מעל הממוצע הנע של 200 יום, ויוצאים למזומן כשהיא יורדת מתחתיו. ההיגיון אינטואיטיבי - להישאר בפנים במגמות עולות, לצאת לפני הנפילות הגדולות.
השאלה היא לא אם זה עבד על מניה אחת שנבחרה בדיעבד, אלא מה קרה כשמריצים את זה על הכל.
מתודולוגיה
הבדיקה מריצה על כל מניה את אותו אלגוריתם בדיוק:
- איתות: מחיר הסגירה גבוה מהממוצע הנע של 200 יום.
- ביצוע: הפוזיציה נפתחת ביום שאחרי האיתות. זה מונע הצצה לעתיד - בלי זה כל בקטסט כזה נראה מצוין ואינו שווה דבר.
- כשמחוץ לשוק: מזומן בתשואה אפס.
- תקופה: מ-2000, או ממועד ההנפקה אם המניה חדשה יותר. הממוצע הנע מחושב אחרי החיתוך הזה, ולכן הבדיקה בפועל מתחילה כ-200 ימי מסחר מאוחר יותר.
- מחירים: מותאמי דיבידנדים.
היקום שנבדק: 595 מניות - האיחוד של S&P 500 ונאסד"ק 100, בתוספת 88 שמות פופולריים שאינם באף אחד מהמדדים: ADR-ים זרים (BABA, TSM, ASML, NVO), צמיחה (PLTR, SNOW, RBLX), קריפטו (COIN, MSTR, MARA), רכב חשמלי (RIVN, LCID) ומועדפות קמעונאיות (GME, AMC, SOFI). שלוש מניות נפלו מהרשימה בגלל היעדר נתונים.
כל המספרים למטה הם חציון ולא ממוצע. לקומץ מניות יש תשואות שמושכות כל ממוצע למקום חסר משמעות.
התמונה הכוללת
מניות שנבדקו
595
חציון 25.8 שנות נתונים
היכו את ההחזקה בתשואה
19.2%
ירידה מקסימלית רדודה יותר
81.3%
תנודתיות נמוכה יותר
100.0%
| מדד (חציון) | פילטר ממוצע 200 | החזקה רציפה | הפרש |
|---|---|---|---|
| תשואה שנתית (CAGR) | 6.07% | 11.05% | -5.30% |
| ירידה מקסימלית | -55.27% | -71.92% | +14.48% |
| תנודתיות שנתית | 23.09% | 35.12% | -11.69% |
| Sharpe | 0.38 | 0.50 | -0.12% |
| אחוז הזמן בשוק | 65.6% | 100% | — |
חציונים על פני 595 מניות, 2000-10-16 עד 2026-09-04. חציון ולא ממוצע - לקומץ מניות יש תשואות שמעוותות כל ממוצע.
ואותה בדיקה בדיוק, על המדדים
ארבעה מדדי דגל עברו את אותו בקטסט. הם אינם חלק מהחישוב של 595 המניות - מדד אינו מניה, וערבוב היה מטשטש בדיוק את ההשוואה שהמחקר הזה נועד להראות.
| מדד | תשואה שנתית | ירידה מקסימלית | תנודתיות | Sharpe |
|---|---|---|---|---|
| S&P 500 SPY | 7.62% מול 8.82% | -20.7% מול -55.2% | 11.1% מול 19.1% | 0.72 מול 0.54 |
| נאסד"ק 100 QQQ | 9.32% מול 9.53% | -32.1% מול -76.8% | 15.1% מול 25.4% | 0.67 מול 0.49 |
| ראסל 2000 IWM | 5.18% מול 9.03% | -27.0% מול -58.6% | 14.9% מול 23.7% | 0.41 מול 0.48 |
| דאו ג'ונס DIA | 3.96% מול 8.95% | -37.8% מול -51.9% | 11.0% מול 18.3% | 0.41 מול 0.56 |
שימו לב לעמודת ה-Sharpe: זה המקום היחיד בכל המחקר שבו הפילטר מנצח.
הפרש התשואה השנתית, מניה מניה
כל עמודה היא מספר המניות שנפלו בטווח הזה. מימין לקו המקווקו - הפילטר הרוויח יותר מהחזקה רציפה.
תשואה שנתית של הפילטר פחות תשואה שנתית של החזקה רציפה (נקודות אחוז)
כמה הצטמצמה הירידה המקסימלית
ערך חיובי = הפילטר סבל ירידה רדודה יותר. זה החלק שבו ההבדל הוא לא שולי.
ירידה מקסימלית של הפילטר פחות זו של החזקה רציפה (נקודות אחוז)
ההשפעה על התנודתיות
ערך שלילי = המניה נעשתה רגועה יותר תחת הפילטר.
תנודתיות שנתית של הפילטר פחות זו של החזקה רציפה (נקודות אחוז)
לפי אורך ההיסטוריה
מניה שנסחרת ארבע שנים לא נבדקה באותם תנאים כמו מניה שעברה את 2008 ואת 2000.
| טווח היסטוריה | מניות | היכו את ההחזקה | ירידה רדודה יותר | תשואה שנתית (חציון) | ירידה מקס' (חציון) | Sharpe (חציון) |
|---|---|---|---|---|---|---|
| היסטוריה מלאה (20 שנה ומעלה) | 423 | 13.2% | 80.6% | 5.6% מול 10.5% | -55.8% מול -71.3% | 0.37 מול 0.49 |
| 10 עד 20 שנה | 90 | 23.3% | 82.2% | 8.7% מול 15.1% | -49.9% מול -67.5% | 0.49 מול 0.59 |
| פחות מ-10 שנים | 82 | 45.1% | 84.1% | 3.6% מול 6.0% | -55.9% מול -78.5% | 0.29 מול 0.42 |
לפי תנודתיות המניה
חלוקה לשלישים לפי התנודתיות בהחזקה רציפה - האם הפילטר עוזר יותר דווקא במניות הפרועות?
| רמת תנודתיות | מניות | היכו את ההחזקה | ירידה רדודה יותר | תשואה שנתית (חציון) | ירידה מקס' (חציון) | Sharpe (חציון) |
|---|---|---|---|---|---|---|
| תנודתיות נמוכה (עד 31%) | 199 | 3.0% | 69.3% | 5.2% מול 10.6% | -47.4% מול -56.1% | 0.37 מול 0.52 |
| תנודתיות בינונית (31%-42%) | 198 | 10.1% | 85.4% | 6.4% מול 11.7% | -54.0% מול -73.5% | 0.39 מול 0.49 |
| תנודתיות גבוהה (מעל 42%) | 198 | 44.4% | 89.4% | 7.2% מול 9.7% | -64.1% מול -88.0% | 0.39 מול 0.45 |
המניות שבהן הפילטר עזר הכי הרבה
| מניה | שנים | פילטר | החזקה | הפרש | ירידה מקס' | תנודתיות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| APP | 5 | 88.8% | 42.5% | +46.30% | -58% מול -88% | 59% מול 79% |
| MRNA | 7 | 72.3% | 35.4% | +36.95% | -68% מול -95% | 90% מול 100% |
| AMC | 12 | 7.0% | -29.5% | +36.50% | -87% מול -100% | 105% מול 131% |
| TLRY | 7 | -15.0% | -47.5% | +32.52% | -95% מול -99% | 60% מול 107% |
| LCID | 5 | -23.8% | -54.5% | +30.72% | -86% מול -99% | 37% מול 84% |
| CHPT | 6 | -8.4% | -38.6% | +30.18% | -88% מול -100% | 40% מול 87% |
| XPEV | 5 | 6.5% | -22.6% | +29.06% | -44% מול -88% | 49% מול 77% |
| SPCE | 8 | -14.7% | -40.3% | +25.58% | -92% מול -100% | 58% מול 92% |
| BLNK | 16 | -13.7% | -39.3% | +25.57% | -97% מול -100% | 62% מול 126% |
| SE | 8 | 52.1% | 28.6% | +23.54% | -47% מול -91% | 45% מול 63% |
| CVNA | 9 | 65.9% | 42.5% | +23.41% | -55% מול -99% | 66% מול 100% |
| MARA | 14 | 8.8% | -14.1% | +22.93% | -93% מול -100% | 89% מול 131% |
12 המניות עם הפער הגדול ביותר לטובת הפילטר.
המניות שבהן הפילטר הזיק הכי הרבה
| מניה | שנים | פילטר | החזקה | הפרש | ירידה מקס' | תנודתיות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| HUT | 8 | 7.1% | 49.6% | -42.49% | -89% מול -95% | 85% מול 117% |
| HOOD | 4 | 55.3% | 87.7% | -32.46% | -53% מול -57% | 52% מול 67% |
| ARM | 2 | -9.9% | 22.0% | -31.94% | -61% מול -54% | 60% מול 71% |
| TOST | 4 | -7.7% | 21.9% | -29.51% | -60% מול -55% | 39% מול 53% |
| RDDT | 2 | -33.7% | -8.1% | -25.62% | -64% מול -61% | 52% מול 77% |
| TSLA | 15 | 16.2% | 41.6% | -25.46% | -71% מול -74% | 46% מול 57% |
| NU | 4 | 12.1% | 35.1% | -22.97% | -51% מול -40% | 32% מול 44% |
| SOLV | 2 | -3.8% | 18.9% | -22.70% | -39% מול -27% | 26% מול 32% |
| LITE | 10 | 18.8% | 41.5% | -22.62% | -83% מול -67% | 48% מול 58% |
| AVGO | 16 | 21.3% | 40.6% | -19.24% | -63% מול -48% | 33% מול 39% |
| RIVN | 4 | -35.8% | -16.8% | -19.03% | -87% מול -79% | 43% מול 72% |
| SW | 17 | 5.1% | 23.8% | -18.65% | -70% מול -57% | 33% מול 44% |
12 המניות עם הפער הגדול ביותר לרעת הפילטר.
מה המשמעות של הממצאים
התשובה הקצרה: על מניה בודדת, הפילטר הפסיד. רק ב-19.2% מהמניות הוא הניב תשואה שנתית גבוהה יותר מהחזקה פשוטה. במניה החציונית הוא נתן 6.07% בשנה לעומת 11.05% - כמעט מחצית מהתשואה.
ואפילו לא נכון לומר "ויתרנו על תשואה תמורת שקט". גם ה-Sharpe, שאמור לתפוס בדיוק את חילופי הסיכון-תשואה, יצא נמוך יותר: 0.38 מול 0.50. הפילטר לא קנה מספיק הפחתת סיכון כדי להצדיק את התשואה שוויתר עליה. רק ב-21.8% מהמניות הוא שיפר את ה-Sharpe.
מה כן קרה, וזה אמיתי: ב-81.3% מהמניות הירידה המקסימלית הייתה רדודה יותר - חציון של 55.3%- לעומת 71.9%- בהחזקה. וב-100% מהמניות התנודתיות ירדה, מ-35.1% ל-23.1%. זה בלתי נמנע: הפילטר יושב במזומן כשליש מהזמן, ומזומן לא זז. השאלה היא לא אם התיק נעשה רגוע יותר - הוא כן - אלא כמה זה עלה.
המכניקה שמסבירה את ההפסד: המניה החציונית עברה 97 עסקאות, ורק 35.6% מהן הסתיימו ברווח. כלומר כשני שלישים מהיציאות היו מיותרות - המניה ירדה מתחת לממוצע, נמכרה, ומיד חזרה מעליו. כל אחת מהן מוכרת נמוך וקונה גבוה.
ההבדל שבאמת משנה הוא התנודתיות של המניה עצמה. בשליש הרגוע (עד 31% תנודתיות שנתית) הפילטר היכה את ההחזקה ב-3.0% מהמניות בלבד - כמעט אף פעם. בשליש התנודתי (מעל 42%) הוא היכה אותה ב-44.4%, וקיצץ את הירידה המקסימלית מ-88.0%- ל-64.1%-. ככל שהמניה פראית יותר, כך הפילטר הגיוני יותר. על מניה יציבה הוא בעיקר מזיק.
ועכשיו לחלק המעניין: על המדדים התמונה מתהפכת. אותו אלגוריתם בדיוק על S&P 500 הניב Sharpe של 0.72 מול 0.54 בהחזקה, ועל נאסד"ק 100 - 0.67 מול 0.49. שם הפילטר כן משתלם במונחי סיכון-תשואה, והוא חתך את הירידה המקסימלית של נאסד"ק מ-76.8%- ל-32.1%-.
ההסבר הוא פיזור. מדד משוקלל-שווי נע במגמות מתמשכות יחסית, כי הוא ממוצע של מאות סיפורים שונים ולכן חוצה את הממוצע הנע פחות פעמים. מניה בודדת קופצת על דוח רווחים, על שינוי רגולציה, על מנכ"ל שהתפטר - והצליבות התכופות האלה הן בדיוק אותן 97 עסקאות עם 35.6% הצלחה.
מה זה אומר בפועל: הפילטר הזה אינו כלי לניהול תיק מניות בודדות. אם משתמשים בו, מקומו הטבעי הוא על מדד רחב, או על מניה תנודתית במיוחד שההחזקה בה ממילא בלתי נסבלת. השימוש בו על תיק של מניות איכותיות ויציבות הוא, על פי הנתונים כאן, החלטה יקרה.
מה המחקר לא אומר:
התיק במזומן מרוויח כאן אפס, וזו הטיה נגד הפילטר. במציאות, כשליש מהזמן מחוץ לשוק היה צובר ריבית חסרת סיכון - לא מספיק כדי לסגור פער של חמש נקודות בשנה, אבל בהחלט לא זניח.
מנגד, אין כאן עמלות, מרווחי קנייה-מכירה ולא מס. 97 עסקאות למניה זה הרבה חיכוך, וכל אלה מוטים לטובת הפילטר.
וההטיה החשובה מכולן: היקום מורכב ממניות שנסחרות היום. חברות שקרסו ונמחקו מהמדד אינן בו. זה מייפה את תוצאות ההחזקה יותר משהוא מייפה את הפילטר - שכן הפילטר נועד בדיוק להציל מהמקרים האלה, והם חסרים במדגם. אילו היו נכללות, הפער היה מצטמצם. בדקנו בדיוק את זה במחקר על הטיית השורדים, והתשובה מפתיעה: הפער מצטמצם, אבל אפילו בתרחיש שבו 30% מהיקום מת הוא נשאר לטובת ההחזקה - ובשני המקרים האמיתיים היחידים שנמצאו, הפילטר דווקא לא הציל.
הבדיקה גם מודדת אלגוריתם אחד קשיח בלבד. חציית ממוצע 200 בלי אזור חיץ, בלי אישור, בלי שילוב עם מדדים אחרים. גרסה אחת נוספת כן נבדקה בנפרד - הוספת תנאי על כיוון הממוצע עצמו - במחקר האם כיוון הממוצע הנע משנה?. אין להסיק מכאן שכל ניהול סיכונים מבוסס מגמה אינו עובד - רק שהגרסה הפשוטה ביותר שלו, על מניות בודדות, לא עבדה.
הזווית שלי
בשבילי זו דוגמה מצוינת לפער בין רעיון שנשמע נכון לבין רעיון שעובד. "לצאת כשהמניה נשברת" נשמע כמו ניהול סיכונים אחראי, ובפועל, על רוב המניות, זו דרך יקרה לקנות גבוה ולמכור נמוך תשעים ושבע פעמים.
מה שאני לוקח מכאן הוא לא "פילטרים לא עובדים", אלא שהכלי חייב להתאים לנכס. אותו אלגוריתם בדיוק מנצח על S&P 500 ומפסיד על המניה הממוצעת - וההבדל הוא לא בכלל, אלא בכמה פעמים הנכס חוצה את הקו.
וזו גם הסיבה שאני מעדיף לבדוק לפני שאני מאמץ. הרעיון הזה נשמע כל כך הגיוני שאף אחד לא טורח לבדוק אותו על 595 מניות. כשבודקים, מגלים שהוא נכון בערך בחמישית מהמקרים.
דעה אישית של כותב האתר, להבדיל מהממצאים המספריים שמעליה. אינה ייעוץ השקעות.