מוכר אופציות עומד מול אותה שאלה בכל פעם: איזו פקיעה.
שבועית נותנת יותר פרמיה ליום. חודשית נותנת יותר פרמיה בסך הכל. ושתיהן נכונות - כי זו לא שאלה על פרמיה.
המספר שנראה כמו הכרעה
מניה ב-100 דולר, מוכרים פוט 95:
| פקיעה | פרמיה | ימים | ליום |
|---|---|---|---|
| 7 יום | 0.60 | 7 | 0.086 |
| 30 יום | 1.60 | 30 | 0.053 |
| 45 יום | 2.10 | 45 | 0.047 |
השבועית נותנת פי 1.8 יותר ליום מהחודשית.
הערה על המספרים: מחירי הפרמיה בטבלה הזו הם המחשה בלבד - הם לא נלקחו משרשרת אופציות אמיתית ולא ממדידה של תנאי שוק. בחרתי אותם כדי להדגים את היחס.
מה שכן נכון ולא תלוי במספרים שבחרתי: שחיקת הזמן אינה לינארית, ולכן פרמיה ליום תמיד גבוהה יותר בפקיעה קרובה. הכיוון הזה מבני. הגודל המדויק - פי 1.8 או פי 1.4 - משתנה לפי הנכס, רמת ה-IV והמרחק מהכסף, וכדאי לבדוק אותו בשרשרת האמיתית לפני שמסתמכים עליו.
אם עוצרים כאן, המסקנה ברורה: תמכרו שבועיות. אבל זה בדיוק המקום שבו רוב האנשים טועים.
למה תטא ליום גבוהה יותר בקצר
שחיקת הזמן אינה לינארית. אופציה מחוץ לכסף מאבדת ערך לאט בהתחלה ומהר בסוף - הקצב מאיץ בחדות בשבועות האחרונים.
מכירת שבועיות אומרת שאתם יושבים תמיד בקטע התלול של העקומה.
וזה נכון. הבעיה היא שאותו קטע תלול הוא גם המקום שבו הגמא הכי גבוהה.
המחיר: גמא
תטא וגמא הם שני צדדים של אותו מטבע. התשלום על הזמן הוא בדיוק הפיצוי על הסיכון שהמניה תזוז.
אופציה שנשארו לה שלושה ימים ונמצאת קרוב לכסף יכולה לעבור מדלתא 0.20 לדלתא 0.70 ביום אחד. אין זמן שהמצב יסתדר מעצמו.
| שבועית | חודשית | |
|---|---|---|
| תטא ליום | גבוהה | נמוכה |
| גמא | גבוהה מאוד | בינונית |
| זמן להתאושש מתנועה | כמעט אין | יש |
| עסקאות בשנה | ~52 | ~12 |
מכירת שבועיות אינה "אותה עסקה בתדירות גבוהה". זו עסקה מסוכנת יותר, שמפוצה בפרמיה גבוהה יותר ליום.
המחיר השני: עמלות
וזה החלק שהרבה סוחרים לא מחשבים.
מרווח פוט בעמלה של חצי דולר לרגל עולה 2 דולר לחוזה - שתי רגליים, פתיחה וסגירה.
| עסקאות בשנה | עמלה שנתית לחוזה | |
|---|---|---|
| שבועיות | 52 | 104 דולר |
| 45 יום | 8 | 16 דולר |
הפרש של 88 דולר לשנה, לכל חוזה.
(הטבלה הזו, בניגוד לקודמת, אינה המחשה: היא חשבון ישיר על תעריף העמלה שהוגדר - חצי דולר לרגל. שנו את התעריף וכל השורות זזות בהתאם.)
על מרווח שגובה 130 דולר בכל פעם, שבועיות גובות 6,760 דולר בשנה וחודשיות 1,040. אז באחוזים העמלה דומה - כ-1.5%.
אבל זה מניח שאחוז ההצלחה זהה, וזה בדיוק מה שאינו נכון: הגמא הגבוהה של השבועיות אומרת שיותר מהן יסתיימו רע.
המחיר השלישי, והכי מוערך בחסר
52 החלטות בשנה במקום 8.
כל פקיעה היא רגע שבו צריך להחליט: לגלגל? לסגור? לשנות מחיר מימוש? להגדיל?
זו לא עלות שמופיעה בטבלה, אבל היא אמיתית. יותר החלטות אומר יותר הזדמנויות לטעות, יותר פיתוי לרדוף אחרי הפסד, ויותר שחיקה.
למה 30-45 יום הוא הטווח הנפוץ
הוא לא קסם. הוא פשרה:
- מספיק קרוב לפקיעה כדי לתפוס חלק מהאצת התטא
- מספיק רחוק כדי שהגמא לא תשלוט
- מספיק זמן להתאושש מתנועה נגדית לפני שנגמר הזמן
- 8-12 עסקאות בשנה - עמלות סבירות והחלטות ספורות
והנוהג הנפוץ הוא לסגור סביב 20 יום לפקיעה - כלומר לתפוס את החלק היעיל של העקומה ולוותר על החלק המסוכן שלה.
מתי שבועיות כן הגיוניות
סביב אירוע ידוע. רוצים לתפוס דוח ולצאת, בלי לשאת סיכון של חודש שלם.
במדדים נזילים מאוד. SPY ו-SPX יש להם פקיעות תכופות ומרווחי קנייה-מכירה צרים, כך שהחיכוך נמוך בהרבה מאשר במניה בודדת.
כשהפוזיציה קטנה מספיק שלא משנה. אם הגמא לא יכולה לפגוע בכם, היא לא סיכון.
ומתי לא
כשהעמלה משמעותית ביחס לפרמיה. 2 דולר על מרווח שגובה 40 זה 5% - לפני שהתחלתם.
כשאתם מוכרים על מניה בודדת תנודתית. שם הגמא הכי מסוכנת, ושבועית לא נותנת לכם זמן להגיב.
כשאין לכם זמן להסתכל. שבועיות דורשות מעקב. חודשית סולחת לשבוע של חופשה.
הרחבנו על תטא וגמא במאמר ארבע היווניות, ועל המבנים עצמם במרווח פוט ובאיירון קונדור.
מסחר באופציות כרוך בסיכון, לרבות אובדן מלוא ההשקעה. האמור כאן הוא מידע חינוכי בלבד ואינו ייעוץ השקעות.