זה אחד המספרים הכי מצוטטים בעולם ההשקעות: המדד מכפיל את עצמו בערך כל שבע שנים.
הוא נכון. בדקנו כל נקודת כניסה אפשרית בהיסטוריה, והממוצע יצא 7.31 שנים — בדיוק מה שמתאים לתשואה שנתית של כ-10%.
וזה גם המספר הכי פחות שימושי בטבלה.
למה
כי כמעט אף אחד לא חווה את הממוצע.
| מתי נכנסת | כמה זמן לקח להכפיל |
|---|---|
| תחתית הקורונה, מרץ 2020 | 1 שנה ו-4 חודשים |
| הממוצע ההיסטורי | 7.31 שנים |
| שיא בועת הדוט-קום, מרץ 2000 | 16.7 שנים |
פי 12.5 בין הקצוות.
אותו מדד. אותה אסטרטגיה. אותה החלטה — לקנות ולהחזיק. ההבדל היחיד הוא באיזה יום נכנסת.
מה זה אומר על תכנון
זו הנקודה המעשית, והיא לא נעימה.
תוכנית שמנוסחת כך — "אני משקיע עכשיו, בעוד 7 שנים יהיה לי כפול, ואז אקנה דירה" — מתעלמת מכך שהתוצאה האמיתית עשויה להיות רחוקה מהממוצע בשנים רבות. לשני הכיוונים.
מי שנכנס במרץ 2000 והתכנן על שבע שנים גילה שהוא צריך עוד עשור.
ממוצע אינו הבטחה. הוא מרכז של פיזור רחב מאוד.
הדרך הנכונה לחשוב על זה
לא "מתי יהיה לי כפול", אלא "כמה זמן אני מסוגל לחכות".
- מי שיכול לחכות 20 שנה כמעט מובטח לו שיגיע לשם, כי אף חלון של 20 שנה מעולם לא הסתיים בהפסד.
- מי שצריך את הכסף בעוד 7 שנים בדיוק, לוקח הימור על נקודת הכניסה.
וכדאי גם לזכור את מה שהאינפלציה עושה למספר הזה: הכפלה נומינלית אינה הכפלה בכוח קנייה. על פני שבע שנים, אינפלציה של כ-3% אוכלת כחמישית מההכפלה. הרחבנו על זה בהאויב השקט.
והסתייגות שהמחקר עצמו מציין
1,163 נקודות כניסה עדיין לא הכפילו את עצמן.
אלה בעיקר הכניסות האחרונות, שפשוט טרם הספיקו. אבל זה אומר שהנתון של "האיטי ביותר" — 16.7 שנים — עוד עשוי לגדול.
ומעבר לזה: זהו מדד אחד, בתקופה היסטורית חזקה במיוחד. מי שקנה את המדד היפני ב-1989 מחכה להכפלה כבר מעל שלושים שנה.
הנתונים המלאים, כולל ההתפלגות של כל נקודות הכניסה, נמצאים במחקר כמה זמן לוקח להכפיל את הכסף במדד.