"תקנה כשיש דם ברחובות" - בדקנו מתי זה נכון

העצה הזו נשמעת בכל משבר: כשכולם מפחדים, זה הזמן לקנות. ו-VIX, "מדד הפחד", אמור להיות בדיוק המכשיר שאומר לנו מתי.

בדקנו את זה על כל יום מסחר מאז 1990 - המחקר המלא כאן. מול קבוצת ביקורת פשוטה: קנייה ביום אקראי, בלי שום תנאי.

מה שנמצא

כשה-VIX היה מעל 30, השנה שאחרי הניבה 25.06% חציוני. מול 14.12% ביום אקראי. פער של יותר מ-10 נקודות אחוז - אחד הפערים הגדולים שראינו במחקרים כאן.

עד כאן העצה עובדת. ואז מגיע החלק שלא ציפיתי לו.

האזור הגרוע ביותר הוא לא זה שחשבתם

כשה-VIX היה בין 22 ל-30, השנה שאחרי הניבה 12.72% - כלומר פחות מכניסה אקראית.

וזה לא רעש. הקבוצה הזו נמצאת מתחת לשיעור הבסיס בכל אחד מששת הטווחים שנבדקו - שנה, שנתיים, שלוש, חמש, עשר ועשרים שנה. בלי יוצא מן הכלל.

הצורה היא לא קו עולה. היא אות U: הקצה מצוין, האזור שמתחתיו גרוע, השאר בערך כמו הבסיס.

למה

VIX של 25 מרגיש כמו פחד. השוק בהחלט לא רגוע, החדשות רעות, והתחושה היא ש"זה הזמן".

אבל היסטורית, 22 עד 30 הוא לרוב לא סוף הירידה אלא האמצע שלה. זה האזור של הידרדרות - השוק כבר נשבר, אבל עוד לא הגיע לנקודת הכניעה. VIX מעל 30 הוא כבר אירוע חריג, וכאלה נטו לסמן תחתיות.

במילים אחרות: התחושה של "מפחיד" מגיעה מוקדם מדי. היא מגיעה בדיוק באזור שבו הכניסה הכי פחות משתלמת.

והיתרון מתפוגג

זה החלק שהכי חשוב לדעת לפני שמישהו בונה על זה אסטרטגיה.

הרצנו מבחן נוסף שמדרג כל יום מול מה שהיה ידוע רק עד אותו יום - בלי להשתמש בסף שאנחנו יודעים היום. זו הבדיקה ההוגנת, כי היא משתמשת רק במידע שהיה זמין בזמן אמת.

התוצאה: החמישון העליון של VIX נתן 19.77% בשנה הראשונה מול 14.12% בבסיס. יתרון אמיתי.

אבל באותה בדיקה, בחמש שנים הוא נתן 9.14% מול 12.36%, ובעשר שנים 6.81% מול 9.83%.

כלומר: מי שקנה בפאניקה קיבל שנה מצוינת - ואחריה ביצועי חסר. הריבאונד קורה מהר, ומי שנכנס בשיא הפחד תופס אותו. אחרי שהוא נגמר, נקודת הכניסה מפסיקה לעבוד בשבילו.

ובעשרים שנה זה כבר לא משנה בכלל

זה הטור שסוגר את הדיון. בטווח של עשרים שנה, כל חמש הקבוצות הניבו בין 7.25% ל-9.57% שנתי - וכולן, כולל הגרועה ביותר, סיימו ב-100% הצלחה.

כל החזקה של עשרים שנה מאז 1990 הייתה רווחית, ולא משנה באיזה VIX נכנסו אליה.

מה לעשות עם זה

אם אתם משקיעים לטווח ארוך: VIX הוא לא כלי בשבילכם. ההפרש בין הכניסה הטובה ביותר לגרועה ביותר בעשרים שנה הוא כשתי נקודות אחוז בשנה - ומחיר ההמתנה לרמה שמופיעה ב-8% מהימים גדול ממנו. על העלות הזו כתבנו במחקר על פספוס הימים הטובים.

אם אתם פועלים בטווח של שנה-שנתיים: יש כאן משהו, אבל רק בקצה. ושימו לב שהאזור שרובנו היינו מכנים "VIX גבוה" הוא בדיוק האזור הגרוע.

מה שלא בדקנו

מספר האירועים קטן בהרבה ממספר הימים. לקבוצת ה-VIX מעל 30 יש 734 ימים - אבל רק 55 אירועים נפרדים. בטווח של עשרים שנה נשארים 26. הנתון של 25% נשען על קומץ משברים - 1990, 1998, 2001, 2008, 2011, 2020, 2022 - וכולם הסתיימו בהתאוששות. בהיסטוריה הזו.

התקופה נדיבה. 1990 עד היום הייתה תקופה חריגה לשוק האמריקאי. "כל החזקה של 20 שנה הייתה רווחית" מתאר את התקופה הזו, לא חוק כלכלי.

האמור במאמר זה הוא מידע חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך. ביצועי עבר אינם מעידים על ביצועי עתיד.