יש אמונה שכמעט אף אחד לא טורח לבדוק: שכשהמדד נסחר מתחת לממוצע הנע, "יש יותר ימים אדומים". זה נשמע מובן מאליו. הרי זו בדיוק המשמעות של מגמה יורדת, לא?
בדקנו את זה על SPY, 6,408 ימי מסחר מאז 2000, מול ארבעה ממוצעים נעים. המחקר המלא כאן.
המספרים
מתחת לממוצע הנע של 200 יום, 47.5% מהימים היו אדומים. מעליו - 44.1%.
זהו. 3.4 נקודות אחוז.
ובממוצעים הקצרים ההפרש נעלם לגמרי. ב-SMA 20 היו מתחת לממוצע פחות ימים אדומים מאשר מעליו (44.7% מול 45.2%).
אם הייתם בונים כלל מסחר על ההנחה ש"מתחת לממוצע יורדים יותר" - בניתם על משהו שכמעט לא קיים.
מה כן משתנה
הירידה הממוצעת ביום אדום:
- מעל ממוצע 200: 0.62%-
- מתחת לממוצע 200: 1.40%-
פי 2.3. והתבנית עקבית בכל ארבעת הממוצעים שנבדקו, ומתחזקת ככל שהממוצע ארוך יותר.
כלומר: אותה כמות ימים אדומים, אבל כל אחד מהם כואב יותר מפי שניים.
למה זה משנה בפועל
ההשלכה הישירה היא על גודל פוזיציה, לא על כיוון.
אם אתם מחזיקים את אותה כמות מניות בשני המשטרים, אתם למעשה מחזיקים פוזיציה כפולה מתחת לממוצע - במונחי הסיכון היומי שאתם סופגים. לא שיניתם כלום, והחשיפה שלכם הוכפלה.
זה גם מסביר למה סטופ לוס שעובד יפה במשטר אחד נדלק כל הזמן במשטר השני. הסטופ לא השתנה. גודל הצעד הממוצע של השוק השתנה.
מה זה לא אומר
הממוצע הנע כאן כנראה לא מנבא כלום. סביר יותר שהוא פשוט מסמן בדיעבד תקופות משבר - ובתקופות משבר הכל תנודתי יותר. זה עדיין שימושי, אבל זו טענה צנועה בהרבה מ"הממוצע הנע מזהה מגמה".
וזה מדד אחד, בתקופה אחת. SPY מ-2000 עד היום.
השאלה שנשארת פתוחה: אם הירידות גדולות פי שניים מתחת לממוצע, מה קורה לעליות? התשובה שם מכריעה אם מדובר בהטיה שלילית או פשוט בתנודתיות - וכתבנו עליה מאמר נפרד.
האמור במאמר זה הוא מידע חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך. ביצועי עבר אינם מעידים על ביצועי עתיד.