קניית קול (Long Call)

מה זה

רגל אחת בלבד:

1. קניית אופציית קול אחת - זכות, לא חובה, לקנות 100 מניות במחיר קבוע עד תאריך הפקיעה

המחיר הקבוע נקרא מחיר המימוש, והסכום ששילמתם על הזכות נקרא פרמיה.

זה המבנה הפשוט ביותר שמהמר על עלייה עם הפסד שידוע מראש, והוא אחת מאבני הבניין שמהן בנויים מבנים מורכבים יותר. הפרמיה ששילמתם היא כל מה שאפשר להפסיד. אם המניה עולה הרבה מעל מחיר המימוש, הזכות שווה הרבה. אם לא, היא פוקעת חסרת ערך.

אין חובה לממש את הזכות. אפשר פשוט למכור את הקול בשוק לפני הפקיעה, ולהרוויח (או להפסיד) את ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה.

מי שמוכר לכם את הקול גבה את הפרמיה והתחייב למכור 100 מניות במחיר המימוש אם תדרשו. זה בדיוק מה שעושה מי שפותח קול מכוסה.

הדוגמה שנשתמש בה

המניה ב-100 דולר. קונים קול 100 - בדיוק במחיר הנוכחי - שפוקע בעוד כחודש.

הפרמיה היא 3 דולר למניה, וחוזה אחד הוא 100 מניות - לכן 300 דולר. זה כל הכסף שיוצא מהחשבון, וזה גם ההפסד המקסימלי.

מתי מרוויחים

מעל 103 דולר בפקיעה. זו נקודת האיזון - מחיר המימוש ועוד הפרמיה ששולמה.

לא מספיק שהמניה תעלה. היא צריכה לעלות מספיק. ב-102 היא כבר מעל מחיר המימוש והקול שווה 2 דולר, אבל שילמתם 3 - הפסד של 100 דולר.

ומעל 103 הרווח גדל בלי תקרה: כל דולר שהמניה עולה מוסיף 100 דולר לחוזה. ב-115 הרווח הוא 1,200 דולר, וב-130 הוא 2,700.

זה הצד שמושך בקול קנוי: הפסד של 300 דולר מול רווח שאין לו גבול.

מתי מפסידים

מתחת ל-103. ומ-100 ומטה ההפסד קופא על 300 דולר - כל הפרמיה.

המניה ב-95? הפסד 300. ב-50? הפסד 300. ב-0? עדיין 300.

ושימו לב: ההפסד המלא קורה גם כשהמניה לא ירדה אפילו דולר. מי שמחזיק מניות ושום דבר לא קרה, לא הפסיד. מי שמחזיק קול ושום דבר לא קרה, איבד את כל הפרמיה. זה ההבדל המרכזי בין שני המצבים.

הזמן עובד נגדכם

הגרף מראה את התוצאה בפקיעה בלבד. לפני כן הקול שווה שני דברים:

1. ערך פנימי - כמה הוא כבר בתוך הכסף: מחיר המניה פחות מחיר המימוש, ואפס אם המניה מתחת לו
2. ערך זמן - מה שמשלמים על האפשרות שהמניה עוד תזוז לפני הפקיעה

בדוגמה הקול בכסף בדיוק, אז הערך הפנימי הוא אפס וכל 3 הדולרים הם ערך זמן. ערך הזמן נשחק עד שהוא מגיע לאפס ביום הפקיעה, והשחיקה מואצת ככל שמתקרבים אליו.

מכאן שני דברים שנראים הפוכים ושניהם נכונים. קול יכול להיות ברווח לפני הפקיעה גם כשהמניה עוד מתחת לנקודת האיזון, כי ערך הזמן שנשאר עדיין שווה כסף. ואותו קול יכול להיות בהפסד למרות שהמניה עלתה, אם העלייה קטנה ממה ששחיקת הזמן לקחה.

אותה אסטרטגיה בשוק האמיתי

הדוגמה למעלה היא מספרים עגולים שנבחרו להמחשה. הנה אותה אסטרטגיה עם מספרים אמיתיים, על SPY, כפי שנקראו בכלי החישוב OptionStrat ב-6 באוקטובר 2026. המחירים מושהים, ומחיר הקול הוא האמצע בין מחיר הקנייה למחיר המכירה בשוק.

המחיר 13.24 הוא האמצע; הטווח בשוק באותו רגע היה 13.12 (מחיר הקנייה) עד 13.36 (מחיר המכירה).

כך זה נראה בפקיעה: אם SPY ב-800, הקול שווה 21 דולר והרווח הוא 776 דולר (2,100 פחות 1,324 ששולמו). אם הוא ב-785, הקול שווה 6 דולר, והתוצאה היא הפסד של 724 דולר. ומ-779 ומטה ההפסד קבוע, 1,324 דולר.

ושימו לב ליחס. 100 יחידות SPY עולות כ-77,900 דולר, והקול שנותן חשיפה לאותה תנועה עלה 1,324 דולר בלבד, כ-1.7% מהסכום הזה. זה המינוף: סכום קטן שולט בחשיפה גדולה, ואותו יחס פועל בשני הכיוונים.

המספרים האלה תמונת מצב של רגע אחד. למחרת הם כבר אחרים.

היווניות: הסימן של כל אחת

לקול קנוי יש רגל אחת בלבד, אז אין מה שיקזז את היווניות שלה, וכולן ברורות. הסימן אומר לאיזה כיוון הערך זז: חיובי - עולה כשהגורם עולה, שלילי - יורד.

דלתא, גמא, וגה - שלוש היווניות האלה מתגמלות אתכם: על עלייה, על תנועה חדה ועל קפיצה בפחד. תטא היא המחיר שמשלמים על כל זה, בכל יום.

ובדוגמת SPY מלמעלה, כך נראו היווניות של הקול ב-6 באוקטובר 2026. היווניות מחושבות למניה אחת, וחוזה הוא 100 מניות, ולכן כפלנו ב-100:

• דלתא 0.547 - כמו החזקה של כ-55 מניות. כל דולר ש-SPY עולה מוסיף לקול כ-55 דולר.
• גמא 0.0135 - כל דולר עלייה מגדיל את הדלתא בכ-0.0135, כלומר מוסיף עוד כ-1.35 מניות מקבילות.
• תטא מינוס 0.236 - הקול מאבד כ-24 דולר ביום, כ-1.8% מהפרמיה, אם שום דבר אחר לא משתנה.
• וגה 0.900 - כל נקודה אחת של תנודתיות גלומה מוסיפה או מורידה כ-90 דולר.
• רו 0.351 - כל נקודת אחוז בריבית מוסיפה כ-35 דולר. מול פרמיה של 1,324 דולר זה סכום קטן.

הערכים מחושבים לפי מודל התמחור של הכלי, ובכל יום הם יוצאים אחרת. את ההסבר המלא על כל יוונית אפשר לקרוא בארבע היווניות.

מול החזקת המניה עצמה

אותה תחזית עלייה אפשר לממש בשתי דרכים. הנה אותה מניה ב-100 דולר:

שימו לב לשתי שורות. בעלייה ל-130 הקול הרוויח 2,700 על 300 ששולמו - פי תשעה מההשקעה, לעומת 30% במניות. ובלי שינוי במחיר, המניות לא הפסידו כלום והקול הפסיד את כל מה ששולם.

אותה פרמיה קטנה היא גם המינוף וגם הסיכון.

בחירת מחיר מימוש ופקיעה

מחיר המימוש הוא ההחלטה המרכזית, והיא מחליפה בין שלושה דברים: כמה זה עולה, כמה צריך שהמניה תזוז, וכמה סיכוי שהקול יהיה שווה משהו.

• בכסף או קרוב אליו (כמו בדוגמה): דלתא של בערך חצי, פרמיה בינונית, וכל הפרמיה היא ערך זמן.
• עמוק בתוך הכסף: יקר. הדלתא קרובה ל-1 והקול מתנהג כמעט כמו המניה עצמה. ההפסד המקסימלי גדול יותר, אבל שחיקת הזמן קטנה ביחס לפרמיה.
• רחוק מהכסף: זול, ולכן אחוזי הרווח גדולים אם המניה אכן זזה בחדות. אבל נקודת האיזון רחוקה, והסיכוי שהקול יהיה שווה משהו נמוך.

תאריך הפקיעה הוא פשרה בין מחיר לזמן. פקיעה קרובה זולה יותר, אבל נשאר מעט זמן לתחזית להתממש והשחיקה מהירה. פקיעה רחוקה יקרה יותר בדולרים, אבל כל יום שוחק ממנה פחות.

ומה קורה בפקיעה? קול שנשאר בתוך הכסף עלול להיות מומש אוטומטית, ואז נקנות 100 מניות במחיר המימוש - וצריך הון בשבילן. מי שלא רוצה לקבל את המניות סוגר את הקול, כלומר מוכר אותו, לפני הפקיעה. במדד כמו SPX אין מניות בכלל: ההפרש משולם במזומן.

מתי זה מתאים

כשיש תחזית לעלייה, ויש לה גם גודל וגם זמן. המניה צריכה לעבור את נקודת האיזון, ולעשות את זה לפני שהקול פוקע.

כשרוצים סיכון שידוע מראש. בקול קנוי אי אפשר להפסיד יותר מהפרמיה, גם בקריסה וגם בפער חד בפתיחת המסחר.

כשרוצים חשיפה לעלייה בלי להקצות את מלוא ערך המניות.

מתי לא

כשהעלייה הצפויה איטית או קטנה. שחיקת הזמן לוקחת את הפרמיה גם כשהכיוון נכון.

כשהתנודתיות הגלומה גבוהה - למשל לפני דוחות. הקול יקר, ואחרי האירוע התנודתיות קורסת, וגה פועלת נגדכם, ואפשר לצדוק בכיוון ועדיין להפסיד. יש על זה הסבר מפורט בארבע היווניות.

כשאי אפשר לעמוד באובדן מלא של הפרמיה. זה לא תרחיש קיצוני: זה מה שקורה בכל פעם שהמניה לא עוברת את מחיר המימוש עד הפקיעה.

מסחר באופציות כרוך בסיכון, לרבות אובדן מלוא ההשקעה. האמור כאן הוא מידע חינוכי בלבד ואינו ייעוץ השקעות.