השאלה
הפילטר הקלאסי בודק דבר אחד: האם המחיר מעל הממוצע הנע של 200 יום. הוא לא שואל דבר על הממוצע עצמו.
וזו שאלה טבעית. מחיר שנמצא מעל ממוצע שיורד הוא לא אותו דבר כמו מחיר מעל ממוצע שעולה. במקרה הראשון המניה אולי רק מקפצת בתוך מגמת ירידה; בשני היא במגמה. אם נסרב להיכנס בחזרה כל עוד הממוצע מצביע מטה - האם התמונה משתנה?
השאלה נשאלה בעקבות המחקר על ממוצע נע 200 מול קנה-והחזק, שמצא שעל מניה בודדת הפילטר הפסיד. אולי הוא הפסיד בדיוק בגלל הכניסות החוזרות האלה.
מתודולוגיה
אותו יקום, אותם נתונים ואותה מכניקה כמו במחקר המקורי, כדי שהמספרים יהיו בני-השוואה ישירה: 595 מניות, מ-2000, מחירים מותאמי דיבידנדים, האיתות על הסגירה והפוזיציה נפתחת ביום שאחרי, ומזומן בתשואה אפס כשמחוץ לשוק.
מה שנוסף הוא תנאי אחד: כיוון הממוצע עצמו, שנמדד כשינוי שלו באחוזים על פני 21 ימי מסחר - חודש. רצועה של 0.5%± בחודש נחשבת "שטוח".
ארבע גרסאות, שנבדלות רק בכמה מהרצועה הזו הן מוכנות לסבול:
- פילטר בסיסי - מחיר מעל הממוצע. בלי שום תנאי על הכיוון. זה הפילטר מהמחקר המקורי.
- ממוצע לא יורד - בנוסף, הממוצע לא ירד ביותר מ-0.5% בחודש.
- ממוצע עולה - בנוסף, הממוצע עולה, ולו במעט.
- ממוצע עולה בבירור - בנוסף, הממוצע עולה ביותר מ-0.5% בחודש.
בנוסף נבדק, בנפרד לגמרי, מה הייתה התשואה למחרת לפי כיוון הממוצע בלי שום תנאי על המחיר. זו הבדיקה שמראה אם לשיפוע יש בכלל מידע בפני עצמו.
התמונה הכוללת
מניות שנבדקו
595
אותו יקום כמו המחקר המקורי
תשואה שנתית - פילטר בסיסי
6.0%
מול 11.0% בהחזקה
אותו פילטר, בתוספת ממוצע עולה
5.1%
נמוך יותר, לא גבוה יותר
עסקאות למניה
97 ← 58
התנאי כן חותך את הקיטועים
ארבע גרסאות של אותו פילטר, על 595 מניות
כל השורות זהות חוץ מדבר אחד: כמה נוקשה התנאי על כיוון הממוצע. כל המספרים הם חציון על פני כל המניות. השורה הראשונה היא הפילטר כפי שנבדק במחקר המקורי.
| גרסה | תשואה שנתית | Sharpe | ירידה מקסימלית | תנודתיות | אחוז זמן בשוק | עסקאות | עסקאות מרוויחות | היכו את ההחזקה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קנה והחזק | 11.0% | 0.50 | -71.3% | 35.0% | 100.0% | — | — | — |
פילטר בסיסימחיר מעל הממוצע. בלי שום תנאי על כיוון הממוצע עצמו. | 6.0% | 0.38 | -54.6% | 23.1% | 65.6% | 97 | 35.6% | 19.0% |
ממוצע לא יורדבנוסף: הממוצע אינו יורד בבירור (לא ירד ביותר מ-0.5% בחודש). | 5.5% (-0.44) | 0.37 (-0.01) | -51.8% (+2.8) | 21.7% | 60.4% | 76 | 37.2% | 16.6% |
ממוצע עולהבנוסף: הממוצע עולה, ולו במעט. | 5.3% (-0.65) | 0.36 (-0.02) | -50.7% (+3.9) | 21.2% | 57.5% | 68 | 38.3% | 16.1% |
ממוצע עולה בבירורבנוסף: הממוצע עולה ביותר מ-0.5% בחודש. | 5.1% (-0.88) | 0.36 (-0.02) | -49.1% (+5.5) | 20.4% | 53.0% | 58 | 39.7% | 16.3% |
חציון על פני כל המניות. בסוגריים - ההפרש מול הפילטר הבסיסי.
מה קרה בכל מצב של הממוצע, בלי שום תנאי על המחיר
כאן אין פילטר בכלל. פשוט: מה הייתה התשואה למחרת, לפי הכיוון שאליו הצביע הממוצע באותו יום. זו הבדיקה הנקייה ביותר לשאלה אם לשיפוע יש בכלל מידע.
| כיוון הממוצע | תשואה שנתית מגולמת | אחוז מהימים |
|---|---|---|
| יורד (מעל 0.5%- בחודש) | 13.7% | 25.4% |
| שטוח | 10.0% | 13.9% |
| עולה (מעל 0.5% בחודש) | 10.2% | 59.9% |
חציון על פני המניות. שימו לב לשורה הראשונה - היא ההפך ממה שהאינטואיציה אומרת.
ועל המדדים - התמונה אחרת
אותן ארבע גרסאות בדיוק, על שני המדדים שבהם המחקר המקורי מצא שהפילטר דווקא כן משתלם.
S&P 500 (SPY) · 25.8 שנים
| גרסה | תשואה שנתית | Sharpe | ירידה מקסימלית | עסקאות |
|---|---|---|---|---|
| קנה והחזק | 8.9% | 0.54 | -55.2% | — |
| פילטר בסיסי | 7.6% | 0.72 | -20.7% | 83 |
| ממוצע לא יורד | 8.0% | 0.77 | -20.5% | 67 |
| ממוצע עולה | 7.6% | 0.74 | -20.5% | 63 |
| ממוצע עולה בבירור | 7.1% | 0.72 | -22.2% | 45 |
נאסד"ק 100 (QQQ) · 25.8 שנים
| גרסה | תשואה שנתית | Sharpe | ירידה מקסימלית | עסקאות |
|---|---|---|---|---|
| קנה והחזק | 10.1% | 0.51 | -74.1% | — |
| פילטר בסיסי | 9.3% | 0.67 | -32.1% | 88 |
| ממוצע לא יורד | 10.5% | 0.76 | -23.3% | 74 |
| ממוצע עולה | 9.7% | 0.72 | -23.7% | 64 |
| ממוצע עולה בבירור | 8.8% | 0.68 | -28.4% | 44 |
על נאסד"ק, הגרסה של "ממוצע לא יורד" הניבה 10.5% שנתי מול 10.1% בהחזקה - תשואה גבוהה יותר, עם ירידה מקסימלית של -23.3% במקום -74.1%. וגם שם, לדרוש ממוצע עולה בבירור החזיר את התוצאה אחורה.
מה המשמעות של הממצאים
התשובה הקצרה: על מניה בודדת - לא, וזה אפילו מזיק. על מדד - כן, אבל רק הגרסה הרכה, והנוקשה דווקא הורסת.
הממצא הראשון: על מניות, ככל שהתנאי נוקשה יותר, כך התוצאה גרועה יותר. התשואה השנתית החציונית יורדת בקו ישר - 5.95% בפילטר הבסיסי, 5.51% כשדורשים ממוצע לא יורד, 5.30% כשדורשים ממוצע עולה, ו-5.07% כשדורשים עלייה ברורה. גם ה-Sharpe יורד, מ-0.38 ל-0.36. שיעור המניות שבהן הפילטר היכה את ההחזקה יורד מ-19.0% ל-16.3%.
זה לא "לא עזר". זה הזיק, באופן עקבי, בכל מדרגה של נוקשות.
הממצא השני מסביר את הראשון, והוא ההפתעה האמיתית. כשבודקים מה קרה למחרת לפי כיוון הממוצע בלבד, בלי שום תנאי על המחיר, מתקבל ההפך הגמור מהאינטואיציה:
- ממוצע יורד: 13.72% שנתי מגולם
- ממוצע שטוח: 9.97%
- ממוצע עולה: 10.22%
הימים שבהם הממוצע הנע יורד הם הימים הטובים ביותר להחזיק, לא הגרועים. וזה הגיוני ברגע שחושבים על זה: ממוצע של 200 יום יורד רק אחרי שכבר הייתה נפילה משמעותית. הוא מגיב לאט, ולכן הוא ממשיך להצביע מטה הרבה אחרי שהתחתית עברה - בדיוק בזמן שההתאוששות החדה מתרחשת.
מי שמסרב להיכנס עד שהממוצע מתיישר, מפספס את תחילת הריבאונד. זה בדיוק המחיר שהמספרים למעלה מודדים.
הממצא השלישי: מה כן קיבלנו תמורת זה. התנאי עובד - הוא באמת מקטין חשיפה. מספר העסקאות למניה יורד מ-97 ל-58, כלומר 40% פחות קיטועים. שיעור העסקאות המרוויחות עולה מ-35.6% ל-39.7%. הירידה המקסימלית מתרדדת מ-54.6%- ל-49.1%-, והתנודתיות יורדת מ-23.1% ל-20.4%. שיעור המניות שבהן הירידה הייתה רדודה יותר מההחזקה עולה מ-81.7% ל-87.4%.
אלה שיפורים אמיתיים, והם חשובים במיוחד כשמכניסים עמלות לתמונה - 40% פחות עסקאות זה 40% פחות חיכוך. אבל הם לא קנו תשואה, והם לא קנו Sharpe.
הממצא הרביעי, והמעשי מכולם: על המדדים התמונה מתהפכת - וגם שם יש גבול.
על נאסד"ק 100, הגרסה של "ממוצע לא יורד" הניבה 10.49% שנתי מול 10.09% בהחזקה - כלומר תשואה גבוהה יותר - עם ירידה מקסימלית של 23.3%- במקום 74.1%-. ה-Sharpe קפץ מ-0.51 בהחזקה ל-0.76, ומ-0.67 בפילטר הבסיסי. זו התוצאה הטובה ביותר בכל המחקר.
ועל S&P 500 אותו דפוס: Sharpe של 0.77 ב"ממוצע לא יורד", מול 0.72 בפילטר הבסיסי ו-0.54 בהחזקה.
אבל שימו לב מה קורה כשמחמירים. בנאסד"ק, "ממוצע עולה" מוריד את התשואה ל-9.68%, ו"ממוצע עולה בבירור" ל-8.84% - נמוך מההחזקה, ועם ירידה מקסימלית גרועה יותר מהגרסה הרכה (28.4%- מול 23.3%-). אותו דבר ב-S&P 500.
הצורה אינה קו עולה אלא קשת: קצת סינון על כיוון הממוצע עוזר, הרבה סינון מזיק.
מה זה אומר בפועל: אם אתם מפעילים פילטר ממוצע נע על מדד, כדאי להוסיף תנאי אחד ורק אחד - אל תיכנסו בחזרה כשהממוצע יורד בבירור. זה שיפר כל מדד שנבדק. אבל אל תחכו שהוא יעלה. ההמתנה הזו עולה יותר ממה שהיא חוסכת, כי היא בדיוק ההמתנה שמפספסת את הריבאונד.
ואם אתם מפעילים אותו על מניה בודדת - התנאי לא יציל אותו. הוא יקטין את מספר העסקאות ואת הירידות, וזה שווה משהו, אבל הפער מול החזקה פשוטה יישאר ואף יגדל.
מה המחקר לא אומר:
רצועת ה-0.5% והחלון של חודש הם בחירה. רצועה רחבה יותר או חלון ארוך יותר יזיזו את המספרים. הכיוון הכללי - שנוקשות יתרה מזיקה - חזר בכל ארבע הגרסאות, אבל הערכים המדויקים תלויים בהגדרה.
אין כאן עמלות ואין מס. וזו הטיה לטובת הפילטר הבסיסי דווקא: הוא עושה 97 עסקאות למניה לעומת 58 בגרסה הנוקשה. עם עלויות מסחר אמיתיות, חלק מהפער בין הגרסאות היה נסגר.
התיק במזומן מרוויח אפס, כמו במחקר המקורי. שליש עד מחצית מהזמן מחוץ לשוק בלי ריבית זו הטיה נגד כל הגרסאות המסננות, והנוקשות שבהן נפגעות ממנה יותר.
וההטיה שמשותפת לכל המחקר הזה: היקום מורכב ממניות שנסחרות היום. חברות שקרסו ונמחקו אינן במדגם. זה מייפה את ההחזקה יותר משהוא מייפה את הפילטר. כימתנו את זה בנפרד במחקר על הטיית השורדים.
הזווית שלי
מה שתפס אותי כאן הוא לא שהתנאי לא עבד, אלא הכיוון שבו הוא לא עבד.
הייתי מהמר שדרישת ממוצע עולה תשפר את התוצאה. זה נשמע כמו שכל ישר - למה להיכנס למניה שהמגמה הארוכה שלה עדיין שלילית? ובדיוק שם התשובה: כי ממוצע של 200 יום הוא מדד איטי מדי מכדי לתאר את ההווה. עד שהוא מתיישר, החלק הכי טוב של ההתאוששות כבר קרה.
השורה של "ממוצע יורד = 13.72% שנתי" היא מבחינתי הנתון החשוב במחקר הזה. היא אומרת שהאינדיקטור שכולנו משתמשים בו כדי לזהות "מגמה שלילית" מסמן, בממוצע, את הימים שהכי כדאי להחזיק בהם.
ומה שאני לוקח מזה למעשה: הקשת. בנאסד"ק, קצת סינון נתן את התוצאה הטובה ביותר בכל המחקר, והרבה סינון החזיר אותנו מתחת להחזקה פשוטה. זו תזכורת טובה לכך שכל תנאי שמוסיפים למערכת קונה משהו ומוכר משהו אחר, ושהאינטואיציה "עוד ביטחון זה עוד טוב" פשוט לא נכונה.
דעה אישית של כותב האתר, להבדיל מהממצאים המספריים שמעליה. אינה ייעוץ השקעות.