יש לי סכום גדול - להיכנס הכל בבת אחת או לפרוס?

זו אחת השאלות שהכי חוזרות: יש סכום גדול — ירושה, מכירת דירה, בונוס — ומולו שתי אפשרויות.

להיכנס הכל בבת אחת, או לפרוס על פני כמה חודשים.

בדקנו את שתיהן על כל התקופות בהיסטוריה.

התוצאה

וגם בגודל התשואה: 39.84% מול 24.24% בטווח של שלוש שנים.

והיתרון גדל ככל שהטווח מתארך.

למה

ההיגיון פשוט ולא דורש מודל:

השוק עולה בתדירות גבוהה יותר משהוא יורד. לכן כסף שממתין בצד מפספס יותר עליות משהוא חוסך ירידות.

וזה נכון גם אחרי שמזכים את היתרה הממתינה בריבית חסרת סיכון של 3% שנתי. הריבית לא סוגרת את הפער.

אבל תסתכלו על המספר השני

DCA ניצח ב-22% עד 31% מהמקרים.

ואלה לא מקרים אקראיים. אלה בדיוק התקופות שהתחילו רגע לפני נפילה.

וזה משנה את כל השאלה.

מה DCA באמת קונה

לא תשואה. הקטנת התלות בתאריך אחד.

וזה שווה משהו אמיתי — לא במודל, אלא באדם.

נניח שנכנסת עם הכל, ותוך חודשיים המדד ירד 30%. מה תעשה?

מי שיודע על עצמו שהוא ימכור — צריך לפרוס. הוא משלם בממוצע כמה אחוזים, ומקבל סיכוי גבוה יותר להישאר בפנים.

וזו עסקה לגיטימית לחלוטין. אסטרטגיה שנטשת באמצע גרועה מכל אסטרטגיה שהחזקת בה.

הבעיה היחידה היא לבחור DCA מתוך אמונה שהוא מניב יותר. הוא לא. הוא מניב פחות, בממוצע, וקונה משהו אחר.

הפרדוקס שנפתר

יש מחקר אחר באתר שנראה כאילו הוא סותר את זה: מפת המשברים ההיסטורית מראה שבכל משבר עמוק, תיק שהמשיך להפקיד חזר לרווח הרבה לפני תיק חד-פעמי. ב-2008: 26.1 חודשים מול 60.1.

אין כאן סתירה. המחקר הזה מודד את כל התקופות. שם נמדדות רק הגרועות ביותר.

DCA מפסיד בממוצע ומנצח באסון. זו העסקה — ולא מוצר שמנצח בשני המצבים.

מתי השאלה בכלל לא רלוונטית

כשמשקיעים מהמשכורת.

הפקדה חודשית קבועה היא DCA מעצם טבעה, ואין לה חלופה של "הכל בבת אחת" — הכסף פשוט לא קיים עדיין.

השאלה הזו חלה רק כשיש סכום גדול ופנוי היום.

אז מה לעשות

אם הכסף כבר קיים ואתם יודעים שתחזיקו דרך ירידה — הכל בבת אחת. הנתונים ברורים.

אם אתם לא בטוחים איך תגיבו — פרסו, ותדעו שאתם קונים שקט נפשי בכמה אחוזי תשואה. זה מחיר הוגן.

ואל תפרסו על פני שנים. היתרון של הכניסה החד-פעמית גדל עם הזמן, כך שפריסה ארוכה עולה יותר ויותר.

הנתונים המלאים נמצאים במחקר השקעה חד-פעמית מול DCA.