השאלה
עונתיות היא התחום שבו הכי קל למצוא דפוסים שאינם קיימים. יש 12 חודשים, 5 ימי מסחר ועשרות שילובים - ובכל מדגם מספיק גדול תמיד יימצא משהו שנראה מרשים.
לכן המחקר הזה לא יצא לאשש השערה. הוא יצא לשאול מה בכלל יש שם, ואז לבדוק מה מזה שורד מבחן.
מתודולוגיה
כל יום מסחר של מדד ה-S&P 500 מ-1985 ועד היום - 10,499 ימים.
מדד המחיר, לא תשואה כוללת. זו החלטה מכוונת: תאריכי אקס-דיבידנד מתרכזים בחודשים מסוימים, ובתשואה כוללת הם היו מייצרים דפוס חודשי שאין לו שום קשר לעונתיות של המחיר.
המבחן שקובע: חצייה של המדגם. כל אפקט מחושב פעם על המדגם המלא, ואז שוב בנפרד על כל אחת משתי מחציותיו (לפני ואחרי 2005). אפקט שמחליף סימן בין המחציות אינו אפקט - הוא מקריות שקיבלה שם.
התמונה הכוללת
ימי מסחר שנבדקו
10,499
1985 עד 2026
החודש החזק ביותר
נובמבר
+0.095%
החודש החלש ביותר
ספטמבר
-0.043%
היום החזק ביותר
שלישי
+0.071%
לפי חודש
התשואה הממוצעת של יום מסחר בודד בכל חודש. העמודה האחרונה היא המבחן שבאמת קובע: האם האפקט קיים גם כשחוצים את המדגם לשניים ב-2005.
| חודש | ממוצע ליום | ימים ירוקים | שורד חצייה? | |
|---|---|---|---|---|
| ינואר | +0.057% | 55.2% | כן | |
| פברואר | +0.018% | 53.4% | כן | |
| מרץ | +0.046% | 51.5% | כן | |
| אפריל | +0.080% | 56.2% | כן | |
| מאי | +0.070% | 53.9% | כן | |
| יוני | +0.018% | 53.0% | כן | |
| יולי | +0.067% | 56.9% | כן | |
| אוגוסט | -0.007% | 52.6% | לא | |
| ספטמבר | -0.043% | 50.9% | כן | |
| אוקטובר | +0.049% | 53.9% | כן | |
| נובמבר | +0.095% | 57.5% | כן | |
| דצמבר | +0.068% | 53.0% | כן |
ספטמבר הוא החודש היחיד שהוא שלילי בשתי המחציות.
לפי יום בשבוע
| יום | ממוצע ליום | ימים ירוקים | שורד חצייה? | |
|---|---|---|---|---|
| שני | +0.030% | 54.5% | כן | |
| שלישי | +0.071% | 51.9% | כן | |
| רביעי | +0.065% | 55.4% | כן | |
| חמישי | +0.018% | 53.3% | כן | |
| שישי | +0.031% | 54.9% | כן |
כל חמשת הימים חיוביים בשתי המחציות. ההבדל ביניהם אמיתי אבל זעיר.
"מכור במאי" - החצי החזק מול החצי החלש
| חצי שנה | ממוצע ליום | מגולם לחצי שנה | ימים ירוקים |
|---|---|---|---|
| נובמבר עד אפריל | +0.061% | 7.9% | 54.4% |
| מאי עד אוקטובר | +0.026% | 3.4% | 53.5% |
שני החצאים חיוביים. ההבדל אמיתי - אבל הוא בין טוב לטוב פחות, לא בין רווח להפסד.
מה שלא שרד: אוגוסט - הסימן מתהפך בין שתי מחציות המדגם, ולכן אין שם אפקט שאפשר לסמוך עליו.
מה המשמעות של הממצאים
התשובה הקצרה: כן, יש עונתיות. היא אמיתית, היא עקבית, והיא קטנה מכדי לסחור עליה.
הממצא הראשון: ספטמבר הוא היוצא דופן האמיתי. הוא החודש היחיד מבין השנים-עשר שהתשואה הממוצעת בו שלילית - 0.0427%- ליום - והוא היחיד ששלילי בשתי מחציות המדגם (0.0684%- לפני 2005, 0.0187%- אחרי).
זה לא הרבה. על חודש שלם זה בערך 0.9%- בממוצע. אבל זה הדבר היחיד בטבלה שאפשר לומר עליו שהוא לא ייעלם במדגם הבא.
הממצא השני: אוגוסט הוא הדוגמה הנגדית המושלמת. במדגם המלא הוא נראה שלילי (0.0071%-), ולכן היה נכנס לכל רשימה של "חודשים חלשים". אבל בחצי הראשון הוא היה 0.0294%- ובחצי השני +0.0131%. הסימן מתהפך.
כלומר: החולשה של אוגוסט היא תופעה של פעם, לא של תמיד. זו בדיוק הסיבה שהעמודה האחרונה בטבלה קיימת - בלעדיה אוגוסט וספטמבר נראים כמו אותו סיפור, והם לא.
הממצא השלישי: 11 מתוך 12 החודשים שומרים על הסימן. זה ממצא חשוב בפני עצמו - הוא אומר שהמבנה החודשי הכללי אינו רעש. נובמבר הוא החזק ביותר (+0.0948%) והוא חזק בשתי המחציות. אפריל, יולי ודצמבר גם הם חיוביים בעקביות.
הממצא הרביעי: "מכור במאי" קיים, אבל לא במובן שאומרים. נובמבר-אפריל הניב 7.94% מגולם לחצי שנה, ומאי-אוקטובר 3.37%. הפער אמיתי ומשמעותי - יותר מפי שניים.
אבל שני החצאים חיוביים. האמירה הפופולרית מרמזת שכדאי לצאת מהשוק במאי. הנתונים אומרים שהחצי הקיץ מרוויח פחות, לא שהוא מפסיד. מי שיוצא בכל מאי מוותר על 3.37% שנתי, משלם עמלות ומס, ומסתכן בכך שהשנה הזו תהיה אחת מאלה שבהן הקיץ דווקא היה מצוין.
הממצא החמישי: יום השבוע כמעט לא משנה. כל חמשת הימים חיוביים, בשתי המחציות, בלי יוצא מן הכלל. הפער בין החזק (שלישי, +0.0706%) לחלש (חמישי, +0.0181%) הוא כחמש מאיות האחוז ליום - פחות ממרווח הקנייה-מכירה בהרבה ניירות.
מעניין דווקא ש**"אפקט יום שני"**, אחד הדפוסים המצוטטים ביותר בספרות, פשוט לא קיים כאן: יום שני חיובי (+0.0297%) ואחוז הימים הירוקים בו הוא 54.5% - גבוה מיום שלישי. אם הוא היה קיים פעם, הוא נעלם.
מה זה אומר בפועל: עונתיות היא מידע, לא אסטרטגיה.
אין כאן שום דבר שגודלו מצדיק כניסה ויציאה. אבל יש כאן משהו שימושי למי שבכל מקרה עומד לבצע פעולה: אם יש גמישות של שבועיים במועד של הפקדה גדולה או מכירה מתוכננת, הטבלאות האלה אומרות לאיזה כיוון להטות. זה שווה משהו קטן, בחינם.
מה המחקר לא אומר:
חצייה לשניים היא מבחן מינימלי. אפקט ששורד אותה יכול עדיין להיות מקרי. מבחן חזק יותר היה דורש מובהקות סטטיסטית עם תיקון לריבוי השוואות - וכאן נעשו 17 השוואות במקביל, כך שאחת או שתיים "מובהקות" צפויות גם בנתונים אקראיים לגמרי.
עונתיות ידועה נוטה להיעלם. ברגע שדפוס מתפרסם, מספיק אנשים סוחרים עליו כדי שייסגר. העובדה שאפקט יום שני נעלם מהמחצית השנייה היא בדיוק הדוגמה לכך, והיא צריכה להקטין את הביטחון בכל השאר.
זהו מדד אחד, בשוק אחד. ספטמבר של S&P 500 אינו בהכרח ספטמבר של נאסד"ק, של אירופה או של שוק מתעורר.
ואין כאן עלויות. כל אסטרטגיה שנגזרת מהטבלאות האלה תשלם עמלות ומס שגדולים מהאפקט עצמו.
הזווית שלי
יצאתי לבדיקה הזו מוכן למצוא כלום, והופתעתי פעמיים - בשני הכיוונים.
הופתעתי לטובה מספטמבר. לא ציפיתי שמשהו ישרוד את החצייה בסימן אחיד, ובטח לא שזה יהיה דווקא הדפוס העונתי הכי מצוטט בעולם. יש משהו מרענן בזה שהקלישאה הזו, לפחות, מחזיקה מים.
והופתעתי לרעה מאוגוסט - לא כי הוא לא עובד, אלא כי בלי עמודת החצייה הוא היה נראה בדיוק כמו ספטמבר. שני חודשים שליליים ברשימה, אחד אמיתי ואחד לא, ואין שום דרך להבחין ביניהם מהמדגם המלא. זה בעיניי השיעור האמיתי של המחקר הזה, והוא רחב הרבה מעבר לעונתיות.
מה שאני לוקח מזה מעשית: אני לא משנה שום דבר בגלל התאריך. הפערים פשוט קטנים מכדי לשרוד עמלות. אבל אני כן שם לב לזה שספטמבר נוטה להיות מעצבן, ומנסה לא לפרש חודש חלש כאות לכך שמשהו נשבר. לפעמים זה פשוט ספטמבר.
והדבר האחרון: אפקט יום שני נעלם. הוא היה אמיתי, כתבו עליו מאמרים, והוא נסגר. זו התזכורת הכי טובה שאני מכיר לכך שכל דפוס שאני מוצא בנתונים היסטוריים הוא עובדה על העבר, ולא הבטחה לגבי העתיד.
דעה אישית של כותב האתר, להבדיל מהממצאים המספריים שמעליה. אינה ייעוץ השקעות.