השאלה
כשמסתכלים על גרף של S&P 500, כמעט תמיד רואים את מדד המחיר - כמה עלה ערך המניות. אבל חברות גם מחלקות דיבידנדים, והכסף הזה לא מופיע בגרף.
השאלה היא כמה זה שווה. לא בתחושה - במספר.
מתודולוגיה
שתי סדרות של אותו מדד בדיוק, על אותם ימים:
- מדד המחיר (
^GSPC) - רק שינוי בשווי המניות. - מדד התשואה הכוללת (
^SP500TR) - אותן מניות, כשכל דיבידנד מושקע מחדש במדד ביום החלוקה.
שתיהן מכסות את אותן חברות ואותם ימים. כל מה שביניהן הוא דיבידנדים והריבית דריבית שלהם, ולכן ההפרש אינו הערכה אלא חישוב.
התמונה הכוללת
תשואת מחיר בלבד
9.2%
38.7 שנים
תשואה כוללת
11.5%
עם דיבידנדים מושקעים מחדש
תרומת הדיבידנד
2.3%
לשנה
חלקו מהתשואה
20.0%
חמישית מהכל
דולר אחד ב-1988, מוחזק עד היום:
$30.2
אם הדיבידנדים נלקחו במזומן
$67.6
אם הושקעו מחדש
הפרש של 2.3% בשנה נשמע זניח. על פני 38.7 שנים הוא הכפיל את התוצאה פי 2.2.
עשור אחר עשור
| תקופה | מחיר בלבד | דיבידנד | תשואה כוללת | חלק הדיבידנד |
|---|---|---|---|---|
| 1990-1999 | 15.1% | 2.9% | 18.0% | 16.1% |
| 2000-2009 | -2.6% | 1.8% | -0.8% | — |
| 2010-2019 | 11.1% | 2.3% | 13.4% | 17.4% |
| 2020-2026 | 13.8% | 1.7% | 15.5% | 11.0% |
בעשור שבו המחיר לא זז, הדיבידנד הוא כל התשואה - ולכן אחוז החלק שלו מתפוצץ או הופך שלילי.
התרומה הגדולה ביותר הייתה ב-2010-2019, כשהדיבידנד היווה 17.4% מהתשואה הכוללת. זה לא במקרה העשור שבו המחיר עצמו כמעט לא עלה.
מה המשמעות של הממצאים
התשובה הקצרה: כחמישית מהתשואה השנתית - ויותר ממחצית מהתוצאה הסופית.
הממצא הראשון: 2.30 נקודות אחוז בשנה, שהן 20.0% מהתשואה הכוללת. מדד המחיר נתן 9.21% והתשואה הכוללת 11.51%. הדיבידנד הוא בדיוק ההפרש.
נקודתיים בשנה נשמעות זניחות. הן לא.
הממצא השני, והוא העיקר: בטווח ארוך ההפרש הזה מכריע. דולר שהושקע ב-1988 הפך ל-30.2 דולר אם הדיבידנדים נלקחו במזומן, ול-67.6 דולר אם הושקעו מחדש.
כלומר: יותר ממחצית מהכסף הסופי הגיע מדיבידנדים ומהריבית דריבית שלהם, לא מעליית מחיר המניות. מי שמסתכל רק על הגרף הרגיל של המדד רואה פחות ממחצית התמונה.
הממצא השלישי: ככל שהעשור גרוע יותר, הדיבידנד חשוב יותר.
- 1990-1999: המחיר עלה 15.12% בשנה, הדיבידנד הוסיף 2.89%. חלקו: 16.1%.
- 2000-2009: המחיר ירד 2.63% בשנה. הדיבידנד הוסיף 1.77%, וצמצם את ההפסד ל-0.85%- בלבד.
- 2010-2019: 11.06% ועוד 2.33%. חלקו: 17.4%.
- 2020 והלאה: 13.80% ועוד 1.71%. חלקו: 11.0% - הנמוך ביותר.
העשור האבוד ממחיש את זה הכי טוב. במחיר בלבד הוא היה אסון של עשר שנים. הדיבידנדים לקחו אותו כמעט לאפס. הם לא הצילו אותו, אבל הם היו ההבדל בין 23%- מצטבר לבין 8%- מצטבר.
ולמה חלקם יורד? כי תשואת הדיבידנד של המדד ירדה לאורך השנים - מכ-3% בשנות התשעים לכ-1.3% היום. חברות מחזירות היום יותר כסף דרך רכישה עצמית של מניות, וזה מופיע במחיר ולא בדיבידנד. כלומר החלק שנעלם מהטור הזה לא נעלם מהתשואה - הוא עבר טור.
מה זה אומר בפועל: שלוש מסקנות מעשיות.
קרן צוברת עדיפה על קרן מחלקת אם אין צורך בתזרים. לא בגלל המס בלבד, אלא בגלל שההשקעה מחדש היא בדיוק מה שמייצר את הפער בין פי 30 לפי 68.
כל השוואת ביצועים חייבת להיות מול תשואה כוללת. אסטרטגיה שמושווית למדד המחיר מקבלת 2.3 נקודות מתנה בשנה שהיא לא הרוויחה.
וכשמישהו מצטט "המדד עשה X% מאז שנה כלשהי" - כדאי לשאול איזה מדד. ההפרש בין שתי התשובות הנכונות הוא יותר מפי שניים.
מה המחקר לא אומר:
אין כאן מס. מדד התשואה הכוללת מניח השקעה מחדש של הדיבידנד המלא. משקיע ישראלי משלם 25% מס במקור על דיבידנד אמריקאי, כך שבפועל מושקע מחדש רק 75%. התרומה האמיתית נמוכה מ-2.30 נקודות - וזה בדיוק השיקול שהופך קרן צוברת אירית לעדיפה לרבים.
"דיבידנד" אינו הכנסה חינם. ביום החלוקה מחיר המניה יורד בגובה הדיבידנד. מה שהמחקר הזה מודד הוא את התרומה של ההשקעה מחדש, לא של החלוקה עצמה.
רכישות עצמיות אינן נספרות כאן. הן מופיעות במדד המחיר, ולכן ההשוואה בין העשורים אינה השוואה של "כמה החברות החזירו לבעלים" אלא של "כמה מזה הגיע כדיבידנד".
זו תקופה אחת. 38 שנים שבהן תשואת הדיבידנד ירדה בעקביות. תקופה שבה היא עולה תיראה אחרת.
הזווית שלי
הדבר שאני הכי אוהב במחקר הזה הוא שאין בו שום דבר לפרש. אין כאן החלטה מתודולוגית שאפשר לערער עליה, אין בחירת פרמטרים, אין תקופה שנבחרה בדיעבד. שתי סדרות של אותו מדד, ההפרש ביניהן הוא הדיבידנד. זהו.
ומה שיוצא מזה הוא אחד המספרים שהכי משנים תפיסה: יותר ממחצית מהכסף לא הגיע מזה שהמניות התייקרו.
הנתון של 2000-2009 הוא זה שאני משתמש בו הכי הרבה כשמסבירים לי שדיבידנד זה "רק 1-2 אחוז, לא משנה". בעשור שבו המחיר ירד, אותם 1.77% בשנה היו ההבדל בין עשור נורא לעשור סתם מבוזבז. הדיבידנד הכי שווה בדיוק כשהכול אחר לא עובד - וזה נכון גם על תיק וגם על שיטת מסחר.
מה שכן מטריד אותי הוא הטור של 2020 והלאה. 11.0% הוא הנמוך ביותר בטבלה, והוא מגיע מזה שחברות עברו לרכישות עצמיות. זה לא בהכרח רע - זה יעיל יותר מבחינת מס. אבל זה אומר שהתרומה שהמחקר הזה מודד הולכת וקטנה, ושמי שבונה תוכנית על "הדיבידנד יוסיף לי 2% בשנה" מסתמך על נתון היסטורי שכבר לא לגמרי מתאר את ההווה.
דעה אישית של כותב האתר, להבדיל מהממצאים המספריים שמעליה. אינה ייעוץ השקעות.