מדריך למחשבון מונטה קרלו - איך להשתמש בו צעד אחר צעד

יש שאלה שכל סוחר שואל את עצמו מוקדם או מאוחר: האם התוצאה שלי היא בגלל השיטה, או בגלל שהיה לי מזל בסדר שבו הדברים קרו?

מחשבון המונטה קרלו עונה עליה. המדריך הזה מסביר איך.

מה הכלי עושה, בשורה אחת

הוא לוקח את העסקאות האמיתיות שלכם ומערבב אותן אלפי פעמים בסדר אקראי.

זהו. אין כאן ניחוש, אין תחזית ואין מודל של השוק. כל סימולציה מכילה בדיוק את אותן עסקאות - אותם רווחים, אותם הפסדים - רק בסדר אחר.

ואז נשאלת השאלה: בכמה מהסידורים האלה החשבון היה שורד?

זה חשוב כי הסדר שקרה לכם בפועל הוא רק אחד מיליוני סדרים אפשריים. אם שלושת ההפסדים הגדולים שלכם במקרה התפזרו על פני שנה - שרדתם. אם הם היו מגיעים ברצף - אולי לא. הכלי בודק את כל התרחישים האלה.

על צילומי המסך והמספרים שבהם: הממשק בתמונות הוא הכלי האמיתי, מצולם מתוכו. אבל יומן העסקאות שרואים בו מומצא - יצרתי אותו במיוחד למדריך, ובחרתי אותו כך שיהיה מספיק מסוכן כדי שהמדדים יראו משהו מעניין.

המספרים בתוצאות נגזרים ממנו במדויק, אבל הם לא של אף אחד. כשתעלו את היומן שלכם, כל המספרים יהיו אחרים.

שלב 1: העלאת יומן העסקאות

קובץ CSV שבו כל שורה היא עסקה סגורה, עם עמודה של רווח/הפסד בדולרים.

אפשר לגרור את הקובץ או ללחוץ לבחירה. רוב הברוקרים מייצאים CSV כזה ישירות.

מה צריך להיות בקובץ: לפחות עמודה אחת עם המספרים. עמודת תאריך היא בונוס - היא מאפשרת לחשב תשואה שנתית.

שלב 2: בחירת עמודת הרווח/הפסד

הכלי מנסה לזהות את העמודה לבד, ואומר לכם עד כמה הוא בטוח:

• ✓ זוהתה אוטומטית - שם העמודה חד-משמעי
• ⚠ נראה שזו העמודה הנכונה - כדאי לוודא
• לא זוהתה - בחרו ידנית

תמיד תסתכלו על מה שנבחר. אם הכלי יקח בטעות עמודת עמלות במקום רווח, כל מה שיבוא אחר כך יהיה חסר משמעות.

שלב 3: הפרמטרים

הון התחלתי

הסכום שאיתו כל סימולציה מתחילה. זה הפרמטר הכי משפיע בכלל. אותן עסקאות בדיוק על חשבון של 5,000 דולר ועל חשבון של 50,000 נותנות תשובות שונות לגמרי.

מספר סימולציות

1,000 מספיק לרוב. 5,000 ומעלה נותן מספרים יציבים יותר בקצוות - שימושי כשסיכון פשיטת הרגל יוצא קרוב לאפס ואתם רוצים לדעת אם זה 0.1% או 0.4%.

ביטחונות מינימליים נדרשים

זה השדה שהכי הרבה אנשים מדלגים עליו, וזו טעות.

חשבון לא מפסיק לתפקד כשהוא מגיע לאפס. הוא מפסיק הרבה קודם - ברגע שהברוקר כבר לא מאפשר לפתוח את העסקה הבאה. יש עדיין כסף בחשבון, אבל אי אפשר לסחור בו.

הכניסו כאן את הסכום המינימלי שאתם צריכים כדי להמשיך לעבוד. נחזור לזה בהמשך, כי ההבדל בין שני המספרים גדול.

שינוי גודל פוזיציה לפי ההון

זה הסעיף שדורש הכי הרבה מחשבה, ולכן הוא מקבל פרק משלו.

יחידה קבועה מול סקיילינג

יומן העסקאות שהעליתם נחשב ליחידת סיכון אחת. זה מה שסחרתם בפועל. השאלה היא מה קורה כשהחשבון גדל.

הגנתי - יחידה קבועה

ההון גדל, הפוזיציה נשארת אותו גודל. סיכנתם 500 דולר לעסקה כשהיה לכם 5,000, ואתם ממשיכים לסכן 500 כשיש לכם 15,000.

הסיכון באחוזים מההון הולך וקטן - מ-10% ל-3.3%. החשבון נעשה שמרני יותר ויותר מעצמו.

אגרסיבי - גדל עם ההון

על כל מדרגת הון נוספת מעל הסכום ההתחלתי, נוספת יחידת סיכון.

התחלתם ב-2,000 דולר עם מדרגה של 2,000? אז ב-4,000 תסחרו שתי יחידות, ב-6,000 שלוש. הסיכון באחוזים נשאר קבוע.

המדרגה לא חייבת להיות שווה לסכום ההתחלתי - אפשר להגדיר כל 3,000 או כל 5,000, ולגדול לאט יותר.

וגם בירידה: אם ההון יורד מתחת לסכום ההתחלתי, מספר היחידות יורד בחזרה. אחרת "סיכון קבוע באחוזים" לא היה נכון בדיוק במקום שבו זה הכי חשוב. הרצפה היא יחידה אחת - אי אפשר לסחור פחות מהפוזיציה הקטנה ביותר שסחרתם בפועל.

ומה קורה בפועל

הרצתי את שלושת המצבים על אותו יומן דמו בדיוק - 90 עסקאות מומצאות, 85% מרוויחות, רווח נטו של 2,542 דולר על חשבון של 3,500. מה שחשוב כאן אינו הסכומים אלא הכיוון שאליו כל שורה זזה:

תסתכלו על השורה האחרונה.

מדרגה קטנה מדי הכפילה את הסיכון להיתקע, כמעט הכפילה את הירידה - ובסופו של דבר הותירה פחות כסף. ההון החציוני ירד מ-6,042 ל-3,968.

זו לא טעות בחישוב. כשמגדילים פוזיציה בעקבות רווחים, ההפסד הבא מגיע בגודל החדש. אם הוא מגיע מוקדם, הוא מוחק יותר ממה שהצמיחה הספיקה להוסיף.

סקיילינג אגרסיבי אינו "מהיר יותר". הוא מגביר את שני הכיוונים - וכשההגברה חזקה מספיק, היא אוכלת את התוחלת.

הכלי מראה לכם בדיוק כמה הפוזיציה גדלה. מכפיל של ×191 במסלול הקיצוני אומר שהסימולציה בדקה עסקאות פי 191 מאלה שסחרתם. ההנחה שהעסקאות שלכם היו נראות אותו דבר בגודל כזה - שהיה מי שייקח את הצד השני באותו מחיר - כבר לא בטוחה.

שלב 4: קריאת התוצאה

שני מספרים, לא אחד

סיכון פשיטת רגל: 0.1% - בכמה מהסידורים ההון הגיע לאפס.

מתחת למינימום: 6.9% - בכמה מהם ההון ירד מתחת ל-1,500 דולר שהגדרנו.

פי שישים ותשעה הבדל.

וזה לא חריג - זה הכלל. חשבון נתקע הרבה לפני שהוא מתאפס. אם תסתכלו רק על המספר הירוק תרגישו בטוחים לגמרי, בעוד שבאחד מכל ארבעה-עשר תרחישים הייתם מגיעים למצב שאי אפשר להמשיך לסחור בו.

המספר שרלוונטי לכם הוא השני.

הערה על איך זה מחושב: הסימולציה ממשיכה לרוץ גם אחרי שהיא חוצה את הקו. זו החלטה מכוונת - עצירה הייתה משנה את המשמעות של כל שאר המדדים. המספר עונה על "באיזה אחוז מהמסלולים הייתי נתקע בשלב כלשהו", לא על מה היה קורה אחר כך. במציאות, מסלול כזה נעצר שם.

שלב 5: עקומות ההון

כל קו בהיר הוא סימולציה אחת. הקו הבולט הוא הסדר האמיתי שבו העסקאות שלכם קרו.

מה שחשוב כאן הוא הפיזור, לא הקו שלכם.

אם כל הקווים צמודים - התוצאה שלכם נבעה מהאסטרטגיה, וסדר העסקאות כמעט לא שינה. אם הם מתפרשים על פני טווח רחב - חלק גדול ממה שקיבלתם היה מזל, לטוב או לרע.

ואם הקו שלכם נמצא בקצה העליון של הצרור, כדאי לדעת: התוצאה שחוויתם הייתה מהטובות שיכלו לצאת מהעסקאות האלה. לא הטיפוסית.

שלב 6: התפלגות הירידות

וזה הגרף שקובע כמה אתם מסכנים.

כל עמודה סופרת בכמה סימולציות הירידה העמוקה ביותר נפלה בטווח הזה. העמודה המודגשת היא הירידה שהכי סביר שתחוו.

איך מחליטים כמה לסכן

זה החלק שבשבילו הכלי קיים. הנה איך אני חושב על זה.

הכלל: תכננו לפי הירידה, לא לפי התשואה

הכלי נותן לכם שני מספרים על ירידות:

• ירידה מקסימלית חציונית - מחצית מהתרחישים היו גרועים מזה. זה התרחיש ה"רגיל".
• ירידה מקסימלית ממוצעת - מושכת כלפי מעלה על ידי הזנב. אם היא גבוהה בהרבה מהחציון, יש לכם זנב שמן.

התכננו לפי הממוצע, לא לפי החציון. החציון הוא מה שקורה בדרך כלל; הממוצע כבר מכיל את התרחישים הרעים.

התהליך המעשי

1. שאלו את עצמכם מה באמת בלתי נסבל. לא "מה לא נעים" - מה יגרום לכם לסגור את החשבון או לשנות שיטה באמצע. אצל רוב האנשים זה בין 20% ל-30%.

2. הריצו את הכלי עם הגודל שאתם סוחרים היום.

3. השוו את הירידה הממוצעת למספר שלכם.

• ירידה ממוצעת נמוכה מהסף שלכם → יש מרווח.
• ירידה ממוצעת בערך על הסף → אתם בדיוק בגבול, בלי שוליים לטעות.
• ירידה ממוצעת גבוהה מהסף → הפוזיציה גדולה מדי. לא "אולי" - גדולה מדי.

4. אם צריך להקטין - הקטינו את הפוזיציה, לא את הציפיות. הכפילו את ההון ההתחלתי בסימולציה פי שניים; זה שקול להקטנת הפוזיציה בחצי. תראו מיד מה זה עושה לירידות.

והמספר שמכריע

הסיכוי לרדת מתחת למינימום צריך להיות קרוב לאפס.

לא "נמוך". קרוב לאפס.

כי בניגוד לירידה - שכואבת אבל מתאוששים ממנה - הגעה מתחת למינימום היא סוף המשחק. אין מהלך הבא. אם הכלי מראה 12%, המשמעות היא שבאחד מכל שמונה תרחישים אפשריים של אותן עסקאות בדיוק, הייתם מפסיקים לסחור.

הטעות שכדאי לא לעשות

אל תתאימו את הגודל לתוצאה הכי טובה. תמיד יהיה גודל שנותן הון סופי חציוני גבוה יותר - עד לנקודה שבה הוא קורס. הטבלה למעלה מראה בדיוק את זה: מדרגה של 1,000 נראתה אגרסיבית ומבטיחה, והניבה פחות כסף מיחידה קבועה.

הגודל הנכון הוא הגדול ביותר שעדיין משאיר את הירידה במקום שאתם יכולים לשבת בו, ואת הסיכוי להיתקע קרוב לאפס. לא הגדול ביותר שנותן את המספר הכי יפה.

מה הכלי לא עושה

הוא לא מנבא. הוא מסדר מחדש את העבר. אם התנאים ישתנו - תנודתיות אחרת, פרמיה אחרת, שוק אחר - העסקאות העתידיות לא יבואו מאותה קבוצה.

הוא מניח שכל עסקה עצמאית. אם העסקאות שלכם חופפות בזמן, או שכולן על אותו נכס באותו כיוון, הפסד אחד גורר את הבא - והכלי לא רואה את זה. הוא יראה תמונה ורודה מדי.

הוא נשען על מה שהעליתם. 30 עסקאות זה מדגם קטן מדי. אם ההפסד הגדול ביותר שלכם עוד לא קרה, הוא לא נמצא בקובץ ולכן לא נמצא באף סימולציה.

וגודל הפוזיציה בסקיילינג הוא הנחה. הכלי מכפיל את הרווח וההפסד במספר היחידות. במציאות, פוזיציה גדולה פי עשרה לא בהכרח מתמלאת באותו מחיר.

סיכום בשש שורות

1. העלו CSV, ודאו שנבחרה העמודה הנכונה.
2. הכניסו הון התחלתי אמיתי ואת המינימום שנדרש לכם כדי לסחור.
3. התחילו ביחידה קבועה. זו נקודת הייחוס.
4. הסתכלו על הירידה הממוצעת ועל הסיכוי לרדת מתחת למינימום.
5. אם אחד מהם גדול ממה שאתם מוכנים לחיות איתו - הקטינו פוזיציה.
6. רק אחר כך נסו סקיילינג, והשוו לנקודת הייחוס.

לכלי עצמו ←

מסחר באופציות כרוך בסיכון, לרבות אובדן מלוא ההשקעה. האמור כאן הוא מידע חינוכי בלבד ואינו ייעוץ השקעות.